ביטול חזקת הגיל הרך – אכן מהפכה

ביטול חזקת הגיל הרך – אכן מהפכה

חזקת הגיל הרך לאור הקריאה הטרומית של חוק הורים וילדים בכנסת: לדעתנו, למרות הרעש התקשורתי למעשה "המהפכה" אינה משמעותית.

ובמה דברים אמורים?

אכן לפי החוק הקיים כיום ישנה חזקה כי ילד עד גיל שש יהיה בחזקת אימו ואולם, הלכה ולמעשה בתי המשפט לענייני משפחה בארץ מזה תקופה ארוכה אינם מחילים חזקה זו באופן אוטומטי.

גם כיום ועוד טרם תיקון החוק המדובר, בתי המשפט בודקים את ההורים הספציפיים המופיעים בפניו וככל שביהמ"ש מתרשם בצורה ישירה או באמצעות מומחים הממונים ע"י ביהמ"ש כי המדובר באב מיטיב, אב אשר טיפל בילדים בדרך קבע גם טרם הפירוד ואב שהקשר בינו לבין הילדים הינו קשר מיטיב חם ואוהב, לא יעניקו את המשמורת הבלעדית לאם וייענו לבקשת האב לחלוקה של האחריות ההורית אם בדרך של קביעת "משמורת משותפת" ואם בדרך של אי קביעת משמורת כלל אלא "חלוקת זמני שהייה" או " חלוקת אחריות הורית".

ניתן בהחלט לומר כי כיום הגישה הרווחת בבתי המשפט כי גם ילדים מתחת לגיל שש כאשר האב יבקש משמורת משותפת או חלוקת אחריות הורית שוויונית בתי המשפט יטו לאשר הסדר שכזה אא"כ יוכח כי האב אינו כשיר או כי בקשתו הוגשה ממניעים זרים ולא מטובת הילד.

אותה "חזקת הגיל הרך" אשר אכן מופיעה עדיין בחוק הפכה עם השנים לא רק ל "חזקה הניתנת לסתירה" אלא למעשה לחזקה אשר למעשה בית המשפט מתייחס אליה כ"המלצה" בלבד ובודק את העובדות והנסיבות של כל מקרה ומקרה לגופו כאשר השיקול המכריע הוא טובת הילד.

לכן, לדעתנו, בהחלט ניתן לומר כי אותה " מהפכה" אינה מהפכה כי אם אימוץ בחוק של העובדות בשטח.

ועל כך נאמר: "טוב מאוחר מלעולם לא"…