מסורת של מצוינות ותוצאות | Tradition of excellence and results

תפריט

כתובה תלונת שווא

בית הדין הרבני הגדול: האשים את אשתו בתלונת שווא, וחויב בתשלום כתובתה

חיוב של הבעל בכתובתו אינו עניין של מה בכך, והכתובה כידוע הינה מסמך משפטי מחייב, שיכול לגרור תשלום של סכומים גבוהים מאד. אולם חיוב של בעל בכתובתו, כאשר האשים את בת זוגו שהגישה נגדו תלונת שווא במשטרה, הוא מקרה חריג במיוחד. עם זאת, כך בדיוק היה בתיק 1073784/1 של בית הדין הרבני הגדול.

באותה מקרה, בני הזוג הכירו בשנת 2015, ומהר מאד נישאו כדת משה וישראל. אלו היו נישואין ראשונים לשני צדדים ועוד לא היו להם עדיין ילדים משותפים. עם זאת, רק מספר חודשים לאחר נישואיהם, כבר החלו להתגלע מחלוקות בין הצדדים, והאישה הגישה תביעה לשלום בית בבית הדין הרבני, היות וטענה כי בעלה אמר לה לעזוב את הבית ושאינו אוהב אותה. זמן מה לאחר מכן, האישה הגישה תלונה במשטרה נגד הבעל בגין אירוע בו תקף אותה באלימות לטענתה. התיק נסגר במשטרה עקב חוסר ראיות, כפי שקורה לא פעם, היות ומבחינה ראייתית מדובר במצב של מילה נגד מילה. עם זאת, לאחר ערר שהגיש הבעל על עילת הסגירה, תוקנה עילת הסגירה של התיק לעילה של היעדר אשמה.

בסכסוך הגירושין, האישה תבעה את כתובתה, ואילו הבעל טען כי אשתו הגישה תלונת שווא במשטרה נגדו, ולכן אינו חייב בתשלום כתובתה והסתמך על עילת סגירת התיק במשטרה. 

“קיבל הנחה”

בית הדין הרבני האזורי בחיפה קיבל את טענות הבעל, ונסמך על העובדה שהתיק במשטרה נסגר בעילה של היעדר אשמה. משום כך, הגישה האישה ערעור לבית הדין הרבני הגדול, ובסופו של דבר ערעורה נתקבל. מדוע בית הדין הרבני הגדול קיבל את הערעור, למרות שעילת הסגירה הרשמית לתיק המשטרה היא היעדר אשמה? בית הדין הרבני הגדול פעל על פי הקונסטרוקציה המשפטית הבאה: אין מחלקות שהתיק תחילה נסגר בעילה של חוסר ראיות. כלומר, לפי המשטרה, לא מדובר היה בתלונת שווא, והחשוד לא נוקה כליל מאשמה, לפחות בשלב הראשון. עילת הסגירה של התיק אמנם שונתה לבקשת הבעל, אולם בין השאר תוך התחשבות בבעל ובקריירה הצבאית שלו, ואין מדובר בקביעה כי מדובר בתלונת שווא מצד האישה. כלומר, נכון שנסגר התיק נגד הבעל בעילה של היעדר אשמה פלילית, אולם לא מדובר היה במקרה מובהק של היעדר אשמה, אלא יותר “הנחה” שנעשתה לו באותה מקרה.

לאחר שנסגר התיק במשטרה, הבעל יכול היה לחזור לבית להליך של שלום בית: עיון בהתכתבות בין הצדדים, מלמדת על כך שהאישה הייתה בסופו של דבר מעוניינת בשלום בית למרות הכל. עם זאת, הבעל בחר  שלא לעשות זאת, היות ופחד ששוב תוגש נגדו תלונת שווא מצד אשתו, והעדיף להשקיע בעתידו ובקריירה הצבאית שלו. משום כך, לא היה הכרח לגרשה, אלא בחירה לגרשה. לכן, קבע בית הדין שהוא חייב בתשלום כתובתה. משום כך, קבע בית הדין הרבני הגדול כי האישה זכאית לכתובה, ואף לתוספת של מאה ושמונים אלף שקלים נוספים, היות  ולא הוכח מצד הבעל כי מדובר בתלונת שווא.

לקריאה נוספת בנושא כתובה

WhatsApp שלחו לנו הודעות וואטסאפ!