בית המשפט לא יבחן את טובת הילד במקרה של חטיפת ילדים

אחת ההשפעות של “הכפר הגלובלי” והמעברים ההופכים-קלים-יותר בין מדינה למדינה, היא הנושא של חטיפת ילדים. אנחנו כעורכי דין לדיני משפחה במדינת ישראל, מטפלים בתיקים בהם החטיפה נעשית לישראל, ולעתים גם נותנים סיוע גם כאשר החטיפה נעשתה מישראל למדינה אחרת. העולם במובן הזה הפך פשוט יותר (ואולי מורכב יותר): כאשר אין עיכוב יציאה (לעתים זוגות מתגרשים מטילים עיכוב כזה), ניתן פשוט לעבור את הגבול ולטוס עם הילד למדינה אחרת.

הבעיות הפרקטיות איתן מתמודדים כעורכי דין בהקשר הזה היא איתור הילד: הילד נלקח למדינה אחרת, ומרגע שחצה את הגבול, לא פשוט למצוא אותו אם אין קשר עם ההורה החוטף. בעיה נוספת היא בעיה משפטית מובהקת: האם מדינת היעד אליה נחטף הילד חתומה על אמנת האג: רק אם המדינה חתומה ומקיימת את אמנת האג בנוגע לחטיפת ילדים, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט במדינת היעד של החטיפה להחזרת הילד לפי פרוטוקול האמנה (ישראל כמובן חתומה על אמנת האג ואשררה אותה בחוק).

חטיפת ילדים תמונה

“לא משתלם לחטוף ילדים”

החוק קובע בצורה קטגורית, כי ילד שנחטף יוחזר למדינה ממנה הוא נחטף, מבלי לבדוק את טובת הילד. רוצה לומר, אם זוג עם ילדים בארה”ב מתגרש, והאמא עולה לישראל ולוקחת את הילדים ללא רשות, האב יכול להגיש בקשה לפי אמנת האג להשבת הילד באופן מיידי לארה”ב. בדיון בבקשה להסגרת הילדים, לא יישמעו מן האמא טיעונים לפיהם טובת הילד היא להיות בישראל. בית המשפט בדיונים בחטיפת ילדים פשוט לא שואל את שאלת טובת הילד, וכל מטרתו היא להשיב את המצב לקדמותו מהר ככל הניתן מבלי שייגרמו נזקים (הדיונים במקרים הללו מתקיימים מהר מאד מרגע הגשת הבקשה). אם אותה אמא רוצה לטעון שלא טוב לילדים להיות עם אביהם בארה”ב, היא צריכה להגיש בקשה מסודרת בארה”ב, כלומר אין טעם מבחינתה לנסות להגיע לישראל ולבדוק את טובתם של הילדים בישראל.

העצה המתבקשת במקרים כאלו, היא שהיה ואדם מבקש להגר עם ילדיו, עליו להגיש תביעת הגירה מסודרת ולעשות את ההגירה באישור אפריורי של בית המשפט, שהרי הכלים של אמנת האג חזקים מאד, ואינם מאפשרים דיון בטובת הילד בתחום שיפוט אחר.

WhatsApp שלחו לנו הודעות וואטסאפ!