‏אחד הקשיים המעשיים ביותר לאחר פטירת אדם הוא הפער שבין יום הפטירה לבין היום שבו ניתן צו ירושה/צו קיום צוואה. בתקופה הזו המשפחה עדיין אינה יכולה לממש את הזכויות בעיזבון באופן מלא, אך החיים ממשיכים לדרוש תשלומים: הוצאות קבורה שאינן מכוסות במלואן, רכישת חלקת קבר מיוחדת, מצבה, תשלום למטפל, ארנונה, חשמל, ביטוח, ועד בית, משכנתה או הוצאות שוטפות של נכס.

‏כאן רבים מגלים עובדה חשובה: כאשר הבנק יודע על פטירת בעל החשבון, הפעילות בחשבון משתנה. אם החשבון היה על שם המנוח בלבד, בדרך כלל לא ניתן להמשיך לנהל אותו באופן רגיל עד לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה. גם הוראות קבע וחיובים שוטפים עלולים להיעצר או לדרוש טיפול מול הגופים השונים.

‏בחשבון משותף התמונה מורכבת יותר. אם נחתם מראש סעיף “אריכות ימים” או “היוותרות בחיים”, השותף שנותר בחיים עשוי להמשיך לבצע פעולות מסוימות בחשבון מול הבנק. עם זאת, סעיף זה אינו צוואה, אינו קובע את חלוקת הירושה ואינו הופך בהכרח את כל כספי החשבון לרכושו של השותף שנותר בחיים. בנק ישראל מדגיש כי סעיף היוותרות בחיים פועל במישור היחסים שבין הבנק לבין בעלי החשבון, ואינו משנה את זכויות הבעלות המהותיות בין בעלי החשבון לבין עצמם או בינם לבין יורשי המנוח.

‏ומה לגבי ייפוי כוח מתמשך? כאן חשוב לדייק. ייפוי כוח מתמשך אינו תחליף לצוואה ואינו תחליף לצו ירושה. הוא נועד בעיקר למצבים שבהם אדם חי אך אינו מסוגל לקבל החלטות בענייניו.

‏המשמעות המעשית היא שלא כדאי להמתין. כאשר ידוע שיש חשבון בנק משמעותי, הוצאות שוטפות, מטפל, נכס מושכר, עסק פעיל או חשבון משותף, חשוב לבדוק מוקדם ככל האפשר אם קיימת צוואה, אם יש צורך בצו ירושה, האם קיים סעיף אריכות ימים.

‏ דוגמה מהחיים: החשבון נחסם, אבל החשבונות ממשיכים להגיע

‏משפחה שטיפלה באב סיעודי גילתה לאחר פטירתו שהחשבון שממנו שולמו המטפל, החשמל, הארנונה והביטוחים אינו מתנהל עוד כרגיל. בני המשפחה היו בטוחים שמכיוון שהם היורשים הטבעיים, הבנק יאפשר להם להמשיך לשלם את ההוצאות. בפועל, הבנק דרש צו ירושה או מסמכים מתאימים, והמשפחה נאלצה לממן חלק מההוצאות מכיסה עד להסדרת הצו.

‏במקרה אחר, בת זוג שנותרה בחיים הצליחה להמשיך לבצע פעולות מסוימות בחשבון המשותף משום שהיה קיים סעיף אריכות ימים. אך גם שם היה צורך להסדיר בהמשך את זכויות העיזבון מול שאר היורשים.

שני המקרים מלמדים שצו ירושה אינו רק עניין של “חלוקת רכוש”, אלא גם כלי חשוב למניעת קושי כלכלי בתקופה רגישה.

המשך ניהול עסק של מנוח: במקרים חריגים ניתן להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני אשר יוכל להוציא כספים מחשבון המנוח על מנת להמשיך פעילות נדרשת, כמו תשלום לעובדים של עסק של המנוח וכד'.